לא אחת אנחנו נתקלים בשאלה 'עד כמה דו"חות מבקר המדינה הם אכן אפקטיביים'? בעזרתו של פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי למבקר המדינה, נענה על השאלה: "האם למבקר המדינה יש שיניים?"
רבים מוטרדים: עד כמה אנחנו האזרחים מוגנים במצבי חירום, בין אם מדובר על מתקפות טילים ורקטות או שריפות ענק. בשיחה עם שלומי וייס, סגן ראש אגף בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון, דיברנו על כך שחלק ניכר מהאזרחים אינם ממוגנים. מי האחראים לכך ומהם הפתרונות האפשריים?
האזינו לפרק השני:
הבחירות לכנסת בפתח ועוד קודם לכן, כמה מפלגות יקיימו בחירות מקדימות - "פריימריס". הרבה כסף מעורב בבחירות. בעזרתה של חנה רותם, ראש האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות, נרחיב על חוקי הבחירות שהמבקר מופקד על אכיפתם ועל הנחיות מבקר המדינה למתמודדים, כמו גם בשאלות: מהי תרומה מותרת? כמה כסף מותר לגייס וממי? ועל החובה לפרסם את שמות התורמים.
האזינו לפרק השלישי:
מערכת הבחירות מתנהלת במידה רבה במרחב הסייבר ובניו מדיה - ומשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נערך לכך בהתאם. כבר לפני יותר משנתיים החלה נציבות תלונות הציבור להידרש לנושא בעקבות קבלת תלונות על כך שאישי ציבור שונים מחקו תגובות מדף הפייסבוק שלהם או חסמו את גישתם לדף.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא כתב בדוח נציב תלונות הציבור לשנת 2016 כי "אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם".
אז איך מתמודדים עם התופעה, בעיקר בתקופת הבחירות? האם מדובר בדפים בעלי "סממנים ציבוריים" או אולי מדובר בדפי אוהדים או דפים אישיים? האם מעורב מימון ציבורי בהפעלת הדפים? על כל זאת ועוד נשוחח עם עו"ד רונית זנדברג, המשנה למנהלת נציבות תלונות הציבור.
האזינו לפרק הרביעי:
כ-1600 גופים מהמגזר הציבורי נתונים לביקורת משרד מבקר המדינה ובהם משרדי הממשלה, מוסדות של המדינה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים. מדובר בגופים האמונים על מכלול פעולות הממשל שנוגעות בכל תחומי החיים ובהם הביטחון, הבריאות, הרווחה, החינוך, הסביבה ועוד.
מתאגיד מים ברשות מקומית קטנה ועד לצה"ל ומערכת הביטחון על זרועותיהם השונות, כולל החשאיות ביותר; מתרומות שקיבלו מתמודדים בפריימריז ועד הצהרות הון ששרים וסגני שרים מחויבים להגיש למבקר המדינה - כל אלה מתפרסמים בדוחות השנתיים ובדוחות המיוחדים שמבקר המדינה מפרסם לציבור. כך למשל: מבצע צוק איתן; אסון השריפה הגדולה בכרמל והשריפות בנובמבר 2016; הדוח על חברת "בזק"; מעונות ראש הממשלה; מוכנות המדינה לרעידות אדמה; ועוד ועוד.
אז "איך עושים ביקורת?" על כך בשיחה עם יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון.
האזינו לפרק החמישי - חלק א:
חלק ב' בפרק "איך עושים ביקורת?" עוסק בסדרה של נושאים רגישים המלווים את עבודת הביקורת והופכים את דוחות מבקר המדינה לאפקטיביים יותר: ביקורת בזמן אמת; אזכור שמות מבוקרים; מעקב של משרד מבקר המדינה אחר תיקון ליקויים שנחשפו בדוחות הביקורת ועוד. נבחן מה קורה כאשר הביקורת מעלה חשש למעשה פלילי וכיצד מתמודדים כאשר גורמים במערכת הפוליטית מנסים להצר את רגליו של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. על זאת ועוד בשיחה עם יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון.
האזינו לפרק החמישי - חלק ב:
בעולם של משאבים מתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה, המשימה לספק מזון לכלל בני האדם הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. במקביל, ע"פ הערכות שונות, 30%-50% מהמזון המיוצר אובד או מתבזבז תוך כדי שרשרת אספקת המזון - מהגידול החקלאי ועד לצרכן הביתי. משרד מבקר המדינה כבר בדק את הנושא בהרחבה בשנת 2015 בדוח הביקורת אבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. המסקנה: אפשר לצמצם את הבזבוז ולהציל מזון. בפרק זה נברר כיצד ניתן לנצל את עודפי המזון; עד מתי הם ראויים למאכל אדם; האם כדאי לנצלם לייצור מזון תעשייתי או להעבירם לנזקקים; מה לעשות בעודפים אשר אינם ראויים למאכל אדם - האם ניתן להאכיל בהם בעלי חיים או להפיק מהם אנרגיה ולייצר דשן? על זאת ועוד בשיחה עם עו"ד שירי מילוא-לוקר, סגנית מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה.
האזינו לפרק השישי: