מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום את הדוח השנתי 66ג'.
דוח שנתי 66ג' לשנת 2015 ולחשבונות שנת הכספים 2014 חובק 53 פרקים העוסקים בביקורת במשרדי ממשלה, במוסדות מדינה, בחברות ממשלתיות, בתאגידים האזרחיים והביטחוניים ובצה"ל.
הביקורת נפרשת מנושאים העוסקים בביטחון הלאומי - שעפ"י טבעם ועפ"י החוק מתפרסמים רק בחלקם - כמו רותם תעשיות בע"מ או תהליך קבלת החלטות בנושא תחמושות מסוגים מסוימים ועד לנושאים הנוגעים בחיי היומיום של כל אחד מאזרחי המדינה - איכות החיים ושמירה על זכויות האזרח והשירות שהוא מקבל מגורמי השלטון השונים.
דוח שנתי זה נפתח בביקורות רוחב בין משרדיות. במסגרת הזאת מיוחד מקום מרכזי לאוכלוסייה הלא יהודית במדינת ישראל. הנושא הראשון המובא הוא פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה. שיעורה של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה הוא כחמישית, תמונת המצב לגבי שילוב עובדים מהאוכלוסייה הערבית בתעסוקה עגומה ביותר, וכך גם לגבי כלים התומכים בתעסוקה. פרק אחר עוסק בהיבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב. המצב הנוכחי שנמשך כבר שנים רבות, הוא בבחינת קרקע פורייה להחלשת מעמדם החברתי-כלכלי, להחלשת משילות המדינה באזור הנגב וכן לתופעות של פשיעה ועבריינות שלהן השפעה שלילית על כל תושבי הנגב. כמו גם להגביר תחושות של ניכור ונתק בין חלק מאזרחים אלה לבין המדינה על מוסדותיה.
ביקורות רוחב נוספות עניינן:
המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה
לפי הערכות גורמים שונים, היקף כספי הפשיעה בישראל הוא כ-15-10 מיליארד ש"ח בשנה. אמנם בשנים האחרונות הורחב המאבק בפשיעה החמורה, גם בהיבט הכלכלי, אולם הביקורת העלתה ליקויים רבים בפעולותיהם של גופי הפיקוח והאכיפה האמונים על תחום זה; היעדר שיתוף פעולה מספק בין הגופים הללו; כשלים מתמשכים בהתמודדותם עם נותני שירותי מטבע הפועלים בשירות עברייני הפשיעה החמורה והמאורגנת; ערך נמוך מאוד של רכוש מחולט ביחס להיקף כספי הפשיעה ולרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה; חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין המשטרה לפרקליטות בנוגע לתפיסת רכוש; ליקויים בניהול כספי החילוט ובתקצוב גופי האכיפה.
תמיכות
מדי שנה בשנה מעניקים משרדי הממשלה תמיכה כספית למוסדות שאינם מוסדות המדינה, אשר פועלים לקידום מטרות שונות (גופים נתמכים). התמיכה הממשלתית השנתית הממוצעת שאושרה לכלל מוסדות הציבור בשנים 2014-2011 הסתכמה בכ-2.4 מיליארד ש"ח.
הביקורת נעשתה במשרדים אלה: הביטחון; החינוך; החוץ; הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה); התרבות והספורט; המשרד לשירותי דת; האוצר והמשפטים.
הליקויים שהועלו בביקורת זאת מלמדים על כשל משמעותי של משרדי ממשלה המעניקים תמיכות ושל משרד המשפטים האמור לפקח על תהליך תיקונם של מבחני התמיכה.
להלן כמה פרקים בולטים נוספים בדוח:
מימון נסיעות מר בנימין נתניהו לחו"ל בתפקיד בתקופת היותו שר האוצר; ומעקב אחר יישום המלצות מבקר המדינה בדוח הביקורת בנושא נסיעות של שרים וסגני שרים לחו"ל במימון שאיננו ממשלתי.
בין הנושאים שנבדקו: נסיעות בתפקיד של מר נתניהו ושל בני משפחתו שנלוו אליו מומנו בידי גורמים חיצוניים ובהם גורמים פרטיים; נסיעות במימון הבונדס; תשלום הוצאות על ידי ראש הלשכה של מר נתניהו; ליקויים בהליך הגשת בקשות לנסיעות שרים לחו"ל ואישורן על ידי הממשלה.
הביקורת העלתה כי נסיעותיו של מר בנימין נתניהו ובני משפחתו במימון גורמים חיצוניים בתקופת היותו שר האוצר חרגו מהכללים החלים בנושא, והדבר עלול ליצור מראית עין של קבלת טובת הנאה או של ניגוד עניינים. יצוין כי בכל אותם מקרים, בדומה לשרים אחרים באותה תקופה, לא פנה מר נתניהו לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימון החיצוני משום קבלת טובת הנאה או מתנה אסורה.
במהלך עבודת הביקורת הועברו בשנת 2013 ליועץ המשפטי לממשלה לבדיקתו חומרים הנוגעים למימון נסיעות מר נתניהו לחו"ל. בספטמבר 2014 הודיע היועץ המשפטי לממשלה (דאז) ש"לא נמצא שיש מקום לפתוח בחקירה בחשד לביצוע עבירה פלילית מצידו של מר נתניהו" ובשל כך הודיע היועמ"ש למבקר המדינה על סיום בדיקתו בעניינים אלה. מבקר המדינה מצידו המשיך את הביקורת ובמהלכה עלו סוגיות נוספות והתחדדו סוגיות קיימות המעלות חשש לפלילים. לפיכך העביר מבקר המדינה שוב בחודש מאי ובחודש דצמבר 2015 חומרים ליועץ המשפטי לממשלה. המבקר החליט לפנות מחדש ליועמ"ש (דאז), בסוגיות הנוגעות לחשש למימונים כפולים, הסטת מימונים וכן לגבי אי בהירות לגבי התחשבנות עם חברת אל על בגין שימוש של משפחת נתניהו בנקודות בונוס של המדינה שנוצלו לכאורה לנסיעות פרטיות. לאור בדיקת היועץ המשפטי לממשלה, בעניינים אלה ונוספים, יש סוגיות הנוגעות לנושא שמבקר המדינה מנוע מלבדוק אותן במסגרת דוח זה.
נציבות שירות המדינה - מינוי עובדים בכירים: כמה מהליקויים הם חמורים במיוחד: הראשון - פרק הזמן הארוך שנדרש להשלמת ההליך המכרזי; השני - מינויים זמניים רבים הנובעים בחלקם מהתמשכות ההליך המכרזי; השלישי - מגמה של בחירה לתפקיד במי שכיהנו במינוי זמני. ליקויים אלה מתקיימים לאורך זמן והם עלולים לפגוע ביסודות השיטה ולחתור תחת עקרון המינוי באמצעות מכרז שוויוני והוגן.
הרחבה משמעותית של היקף המשרות הבכירות הפטורות ממכרז עלולה לערער את היסודות שעליהם הוקם שירות המדינה בישראל, ועלולה לשנות מהותית את אופיו כשירות ממלכתי, מקצועי ונטול זיקה פוליטית .היא מגלמת בתוכה חשש לגידול בהיקף המינויים הפוליטיים בשירות המדינה.
דוח שנתי 66ג' כולל גם שורה של נושאים שנמצאים בעת האחרונה במוקד שימת הלב הציבורית. ובהם:
משרד הכלכלה והתעשייה -בטיחותם של העובדים ובריאותם: בשנים האחרונות נפגעו בישראל כ-50,000 עובדים מתאונות עבודה בשנה, ובהם יותר מ-60 הרוגים. לצורך קידום נושא הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל הוקמה ועדת אדם שהגישה את המלצותיה באפריל 2014 לשר הכלכלה דאז. ממצאי דוח זה מלמדים כי לאחר כשנה וחצי מהגשת דוח אדם השתנה מעט מאוד המצב בכל הנוגע לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
משרד הכלכלה ומשרד הבריאות, שחלק מההמלצות נוגעות גם לו, פעלו בעצלתיים לקידום יישומן של ההמלצות העיקריות בדוח אדם. הגופים הממלכתיים העיקריים בתחום הבטיחות והגיהות בעבודה - מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד הכלכלה והמוסד לבטיחות ולגיהות - לא היו אפקטיביים דיים.
משרד החוץ-פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית; המערך הדיפלומטי תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל: משרד החוץ נעדר יכולת ממשית למלא תפקיד מערכתי בכל הנוגע לשיח עם גורמי התקשורת הישראלית והזרה בערבית. חטיבת הדוברות במשרד מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית.
במיזמים שהפעיל משרד החוץ בחו"ל אשר נועדו לשפר את תדמיתה האזרחית של ישראל בקרב קהלי יעד ברחבי העולם נמצאו ליקויים במישורי התכנון, הניהול והביצוע והם לא מוצו ולא נחלו את ההצלחה המיוחלת מהם.
על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל בשנת 2013 לנהל את המאבק הבין-משרדי בניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל בתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים.
בשנת 2015 המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עדיין לא מימש את תכניות העבודה האופרטיביות שלו; והוא עדיין חסר את היתרונות התפעוליים המובנים של משרד החוץ, לרבות הידע והניסיון המקצועיים, הפריסה התשתיתית על פני 106 נציגויות ברחבי העולם והיכרות חברתית ותרבותית מעמיקה ורבת שנים עם הלך הרוח המקומי של תושבי כל אחת ממדינות השירות, הנדרשת לשם ניהול מערכה אפקטיבית נגד ה-BDS.
משרד החוץ מצדו מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. ניכר מדיווחי הנציגויות בחו"ל כי הבעיות בתחום זה הולכות ומתעצמות.
בנק ישראל - הפיקוח על שלוחות בנקים בחו"ל :
הצורך במעורבותו של הפיקוח התעורר נוכח פעילותם של כמה בנקים מסחריים ישראליים בחו"ל שהביאה לידי חקירות של רשויות אמריקניות נגדם בעקבות חשד לסיוע ללקוחות אמריקנים להתחמק מתשלום מס. פעילות הבנקים הישראליים הביאה לידי הטלת קנסות כבדים על בנק אחד מצד המאסדרים בארצות הברית ועלולה להביא לידי הטלת קנסות נוספים גם על בנקים נוספים, שיביאו לפגיעה כלכלית באותם בנקים ופגיעה באמון של הציבור במערכת הבנקאית כולה. הדוח מצביע על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל.
משרד התרבות והספורט - ניהול התאטרון הלאומי הבימה: הנהלת התאטרון לא עמדה במימוש מלוא היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה, כתנאי להזרמת עשרות מיליוני השקלים לסיוע והבראה לתאטרון במהלך השנים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התאטרון בראשות מנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה. יש לראות בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שניגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית.
המשרד לביטחון הפנים- משטרת ישראל: הטיפול בתופעה של שתיית אלכוהול מופרזת; מאבק המשטרה בנגע האלכוהול-אכיפה בתחום התעבורה.
אשכול ביקורת חשוב במיוחד, עוסק במשרד הבריאות. מוקדשים לו כמה פרקים בדוח שבדקו את הנושאים הבאים: המרכז הרפואי הדסה; שיקום נכי נפש בקהילה; סוגיות בפיקוח על המזון; הפסקות היריון יזומות; פעילות המעבדות הרפואיות.
תחום מרכזי נוסף - החינוך וההשכלה הגבוהה. נבדקו בו הנושאים האלה: הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה; האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל; פרויקט שיפוץ בניין הפקולטה לכימיה בטכניון; העסקת קרובי משפחה במכון ויצמן למדע; הפעלת מעונות סטודנטים; מעבר מכללות אקדמיות לתקצוב ות"ת; המכינות הקדם אקדמיות.
כמו בדוחות קודמים גם דוח 66ג כולל פרקים לגבי משאבי הטבע והגנת הסביבה.
יישום החלטת הממשלה בנושא קציר המלח - בינואר 2012 החליטה הממשלה על ביצוע פרויקט קציר המלח כפתרון קבע לבעיית עליית מפלס המים בבריכת הפקת האשלג בדרום ים המלח. נמצא, כי נעשו שינויים ניכרים במתווה הפרויקט שנקבע בהחלטה בלי שהדבר הובא לידיעת הממשלה ולאישורה. בעקבות שינויים אלה יתחיל קציר המלח באיחור ניכר ויתפרס על פני שנים רבות יותר מהמתוכנן, בלי שניתן להצביע על מועד סיומו. יודגש כי לסטייה מהחלטת הממשלה לגבי מתווה הפרויקט יש משמעויות כספיות מרחיקות לכת.
כריית חול בראשון לציון - אף שהחברה שכרתה את החול לא שילמה למדינה את מלוא התמלוגים עבור הכרייה וגרמה נזקים בשטח ששיעורם המצטבר לפחות 40 מיליון ש"ח, וסביר להניח שהשיעור גדול בהרבה - עד מועד סיום הביקורת לא נקטה רשות מקרקעי ישראל פעולות משפטיות להשבת כספי הציבור.
אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - נמצאו ליקויים ניכרים בפעילות המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף הפעולה שלו עם הגורמים הממשלתיים האחרים לשם מניעה של אירועי חומרים מסוכנים ושל אירועים סביבתיים אחרים, וכן בטיפול של הגורמים האמורים באירועים כאלה.
עובדי משרד מבקר המדינה עמלו על גיבוש דוח רחב היקף זה בקפדנות, ביסודיות ובמקצועיות.
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא מדגיש כי חובתם של הגופים המבוקרים לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה במהירות וביעילות על מנת לשפר את השירות הציבורי בישראל. לפי מדיניות מבקר המדינה ניתן דגש על מעקב אחר תיקון הליקויים שמועלים בדוחות, ומדיניות זו תימשך.
לקריאת הדוח המלא