היום הבינלאומי לקניין רוחני מצוין בכל שנה ב-26 באפריל ומטרתו הגברת מודעות הציבור לתפקיד הקניין הרוחני בחיי היום-יום, עידוד התקדמות טכנולוגית, כיבוד קניינו הרוחני של הזולת וציון חשיבות התרומה של ממציאים בכל העולם לחברה האנושית.
נכסי הקניין הרוחני הינם נכסים המגלמים פוטנציאל כלכלי משמעותי. משרד מבקר המדינה כתב בשנים האחרונות מספר דוחות בעניין הקניין הרוחני במוסדות ציבור במדינת ישראל בהם עלו ליקויים משמעותיים בניהול הקניין הרוחני ובפעולות הנעשות על מנת לממש את הפוטנציאל הכלכלי שבהם.
בדוח 64ב משנת 2014 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון ובצה"ל:
בדוח ביקורת זה עלו ליקויים משמעותיים בניהול הקניין הרוחני של משרד הביטחון וצה"ל. ליקויים אלה פוגעים פגיעה ממשית הן ביכולות של משרד הביטחון לנהל את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו, נכסים שהם נכסי המדינה, והן ביכולתו לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנכסים אלה. נוכח האמור לעיל, העיר מבקר המדינה, כי על מנכ"ל משרד הביטחון לקיים בדק בית יסודי בנושא זה. במסגרת זאת על משרד הביטחון לפעול ללא דיחוי ליצירת תשתית משפטית, ארגונית וכלכלית בנושא, שתאפשר ניהול נאות ומימוש כלכלי ראוי לנכסים אלה.
בהתייחסות משרד הביטחון לממצאי דוח הביקורת צוין, כי מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') דן הראל, הורה לגורמים הרלוונטיים במשהב"ט לנקוט פעולות לתיקון ליקויים משמעותיים שעלו בדוח זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משרד הביטחון לוודא שפעולות אלה, לצד פעילויות נוספות לתיקון הליקויים הנכללות בהתייחסות משרד הביטחון, יבוצעו כדי לאפשר ניהול מיטבי של הקניין הרוחני שבבעלותו.
להמשך קריאה
בדוח 63ג משנת 2012 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין ניהול הקניין הרוחני באוניברסיטאות:
משרד מבקר המדינה ציין בדוח כי הקניין הרוחני הנוצר באוניברסיטאות הוא אחד המשאבים החשובים ביותר להתפתחות הכלכלה והחברה בישראל. ניצול כלכלי של משאב זה יתאפשר רק אם תהיה זרימת ידע הדדית בין האקדמיה והתעשייה. האוניברסיטאות, אשר הקימו חברות יישום לצורך מסחור המצאותיהן, נחלו מספר הצלחות מרשימות בתחום מדעי החיים (בעיקר תרופות), אולם הצלחות אלה אינן חזות הכל.
באופן ניהול קניינן הרוחני גורמות האוניברסיטאות לעיתים ליצירת חסמים הפוגעים בהעברת ידע הדדית בין האקדמיה לתעשייה:
בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (היי-טק): הצלחות מוגבלות במסחור המצאות וחשש שהמצאות רבות בתחום זה, בהתחשב בזמן התפוגה הקצר והמאפיינים הייחודיים שלהן, יורדות לטמיון. משרד מבקר המדינה המליץ לאוניברסיטאות לשקול גיבוש מדיניות שתקל את מסחור ההמצאות גם בתחום זה.
עשרות ומאות פטנטים הממתינים לשווא למסחור: עקב מגבלות כח אדם בחברות היישום ומדיניות רישום פטנטים ושחרורם.
עבודות יעוץ, שבתון וחל"ת של חברי סגל: עשויים להוות ערוץ חשוב ומרכזי להעברת ידע הדדית בין האקדמיה והתעשייה אך כללים בעניין זה ואופן יישומם באוניברסיטאות לעיתים מצרים ערוץ זה יתר על המידה.
משרד מבקר המדינה העיר כי על האוניברסיטאות, בהיותן מוסדות ציבוריים המתוקצבים מכספי המדינה, לראות לנגד עיניהן לא רק את האינטרסים שלהן בפיתוח פעילותן כמוסדות להוראה ומחקר, אלא גם את האינטרס הציבורי בפיתוח החברה והמשק המקומיים באמצעות ידע חדשני.
להמשך קריאה
בדוח 60ב משנת 2010 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית:
במערכת הבריאות הממשלתית נוצרים תוצרי ידע בעלי פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי רב. כדי שתוצרי ידע אלה לא יעמדו כאבן שאין לה הופכין, יש צורך בתשתית מינהלית וכלכלית נאותה שתאפשר את ניצולם לתועלת הציבור; כל זאת תוך הבטחת האינטרסים של המדינה וזכויותיה על תוצרי הידע. להסדרת זכויות המדינה על תוצרים אלה ולמסחורם חשיבות רבה, שכן הם משמשים בסיס לקידום ופיתוח של מצוינות בתחומי המחקר והפיתוח בארץ, לצמיחה, להגברת התעסוקה, למשיכת השקעות זרות למדינת ולהגדלת הכנסותיה.
אף שנושא הקניין הרוחני מוסדר זה שנים בגופים ממשלתיים וציבוריים אחדים, המדינה לא פעלה להגן על תוצרי הידע שמפיקה מערכת הבריאות הממשלתית ולא הביאה להסדרת הנושא. עוד לפני תחילת שנות ה-2000 החלה המדינה בניסיונות להסדרת זכויותיה וליישום המסחרי של תוצרי הידע. ועדות וצוותי עבודה דנו בנושא והתקבלו החלטות בדרגים שונים, לרבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2005, אולם פעילות זו לא נשאה פרי והנושא לא הוסדר.
הגורם העיקרי לאי-הסדרת נושא הקניין הרוחני הוא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות, בין היתר לגבי מודל חלוקת התמלוגים והליך המסחור. עקב זאת נגרמים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם. העדר הסדרה גם עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מבחינה כספית והן מבחינת ההון האנושי.
להמשך קריאה